ביום שישי האחרון הותקנו על הפורסטר רביעית BRIDGESTONE DUELER A/T עלינו לרמת הגולן יחד עם עוד פורסטר כדי לבחון את הצמיגים בתנאי מזג האוויר הסוער שפקד אותנו. יום שישי קיבל אותנו ללא גשם אבל הכל היה רטוב מאוד אחרי הגשמים של הימים האחרונים. עצירת חובה אצל טוני בכפר יסיף, קבלת פנים חמה ארוחת צהריים של קבבים והחומוס המופלא ויוצאים לכיוון רמת הגולן דרך כביש הצפון הישן, כביש הצפון מספק לנו אתגרי נהיגה של סיבובים עליות ירידות ובעיקר נופים מדהימים.
הצמיגים החדשים שקטים בצורה מפתיעה אפילו ביחס לצמיגי כביש, אחיזה מצויינת בכביש הרטוב הסיבובים גם במהירות גבוהה מרגישים בטוחים ונינוחים, היזון חוזר מדוייק מאפשר ניצול של מערכת ההנעה הכפולה של הסובארו בצורה אופטימלית. יורדים לכיוון צפון הכינרת בסיבובים של רמת כורזים מתחילים להתרגל לצמיגים ולדחוף קצת יותר, הצמיגים מצידם נשארים שקטים ואדישים לכל הנסיונות שלי להוצא אותם מאיזון.
בשלב הזה מובן שצריך להגיע לשטח לבדוק מה הם באמת שווים.
מפל האירוסים נמצא רק 3 ק"מ מהכביש ובקיץ זה כמעט מסלול ליסינג אבל אחרי הגשמים זה כבר סיפור אחר. הבוץ האימתני של רמת הגולן עם השלוליות מאימות קיבלו את פנינו אבל לא הצליחו להפחיד את הפורסטר ואותנו. צלחנו את השלוליות ואת הבוץ בקלות יחסית כמעט ללא איבודי אחיזה, בשלב מסויים כאשר הבוץ הפך לחלק יותר שילוב של מערכת הXMODE עשה את הנסיעה קלה יותר, גם את השלוליות צלחנו בהצלחה עם נהיגה זהירה ורציפה בתוך המים אך לא מהר מדי היות ולא יודעים מה ההפתעות מתחת למים.
במפל האירוסים פגשנו 4 חברה צעירים עם פג'ארו Q מדוגם וכמו תמיד המבטים המופתעים וההסבר הרגיל שסובארו מגיע לכל מקום.
למחרת פוגשים את החברה בקצרין, תידרוך קצר ויוצאים לדרך על כביש 87 לכיוון מזרח עד לצומת בשן שם נכנסים לשטח לשביל הגולן, דרומית ללהבות הבשן התחילו הסימנים הראשונים לשלג שהתגברו ככל שהתקדמנו באזור שמורת עסניה (רכס בשנית) כבר שלג עמוק אבל סימני הקוליסים של מספר רכבים שנסעו לפנינו די ברורים ובפניה לכיוון הר קרטום אנחנו בפתיחת ציר, הצמיגים מפנים את השלג והבוץ בצורה יעילה מהחריצים שנשארים נקיים כדי לקבל את השלג הבא, בעליה להר קרטום חריץ אלכסוני חותך את השביל. כניסה בהצלבה ושוב האחיזה הנפלאה של הצמיגים עם מערכת ההנעה (וההנאה) של הסובארו עושים את העבודה ולמרות השיפוע, השלג והבוץ עוברים את החריץ כאילו לא היה, ממשיכים לפלס את הדרך בין הבולדרים המכוסים בשלג מעברי מים ובוץ ולמרות הטלטלות הנסיעה נעימה ורכה. העליה להר בני רסן קלה אבל הירידה מהצד השני מצריכה עבודה מדוייקת בין הסלעים הרטובים והבוץ הדביק, מהר מאוד מחלחלת ההבנה שניתן לסמוך על הצמיגים ולא ממש משנה מה מצב הקרקע האחיזה נשארת יציבה אין החלקות ואין דרמות, כך גם בשבילים הבוציים והשלוליות של יער אודם. ביציאה לכביש אני רגיל לשמוע את הבוץ שמותז מהצמיגים לתחתית הרכב לאורך זמן, הדואלר מפנים את הבוץ מהחריצים מהר מאוד וחוזרים על הכביש לשקט המופתי והתנהגות הכביש הנהדרת ומובילים אותנו ישירות לכנאפה הנהדרת של ממתקי מסעדה. את המסע הצפוני הצמיגים עברו בכבוד והעניקו חיוך גדול, עכשיו צריך בדיקה של הצמיגים בדרכי המדבר ואת זה נעשה ב17 לחודש במדבר יהודה
איפה נקנו ובכמה?
איפה נקנו ובכמה?
יופי של כתבה!