top of page

מסע סוכות 2021 בעקבות סיפורה של חטיבת הנגב


את המסע התחלנו ביום חורפי שהעניק צבעים עזים חורפיים ומשמעות עצומה לתחילתו של המסע התחלנו את הבקר בממטרים באזור המרכז שנחלשו ככל שהדרמנו לכיוון באר שבע נקודת המפגש הראשונה היתה באנדרטת חטיבת הנגב הממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע. שמהווה אטרקציה צילומית ומקום מיוחד כדי לספר את סיפורה של החטיבה


על חטיבת הנגב: אופייה של חטיבת "הנגב" הושפעה במידה רבה מהנסיבות הצבאיות והלוגיסטיות המורכבות במרחב הנגב. השטח רחב-הידיים, דלילות היישוב היהודי בנגב, המרחק ממרכז הארץ ומיעוט האמצעים שהוקצו לנגב, כל אלה הטביעו את חותמם על דפוסי ארגונה ופעילותה. מהבחינה הגיאוגרפית כלל מרחב הנגב את השטח מדרום לכביש מג'דל-פלוג'ה-בית ג'וברין (אשקלון-קרית גת-בית גוברין) עד לעסלוג' בדרום ונבטים במזרח. האוכלוסייה הערבית במרחב הנגב מנתה כ- 120,000 אשר התגוררה ב- 4 ערים ועיירות וב- 30 כפרים ומספר רב של ריכוזי שבטים בדוויים. האוכלוסייה היהודית בנגב מנתה באותה תקופה כ- 2500 נפש, לרבות ילדים, אשר התגוררה ב- 26 יישובים אשר הוקמו בין השנים 1941 (6) ועד לשנת 1947 (20). הכוחות הבריטיים בנגב [עד לפקיעת המנדט הבריטי ב- 14.5.48], כלל כוחות משטרה אשר איישו את תחנות המשטרה הפזורות במרחב הנגב ויחידות צבא אשר מפקדתם הייתה במחנה ג'וליס.

נחום שריג מונה במחצית חודש דצמבר 1947 למפקד "הבכיר" בנגב. אחת ההחלטות הראשונות שקיבל, הייתה להקים את הגדוד השמיני בנוסף לגדוד השני שכבר היה פעיל במרחב הנגב, ולחלק ביניהם את הנגב לשתי גזרות אחריות (צפונית ודרומית). הוא גם הקים מטה שמקום מושבו היה קיבוץ ניר-עם. בסוף חודש פברואר 1948 החל המטה בפעולות להפצת מידע והסברה ליחידות וליישובים בנגב ותחנת השידור "קול הנגב" החלה בפעולתה. בתל אביב הוקמה יחידה עורפית בפיקודו של יוסף שיין שעסקה בתיאום עם המטכ"ל, מטה הפלמ"ח, ועדת הנגב וגופים אזרחיים שונים. רק במחצית חודש מרץ 1948, נתקבלה ההחלטה על הקמתה של חטיבה 'מרחבית' שתהייה כפופה למטה הכללי וזיקתה למטה הפלמ"ח תהייה בנושאי חיול, אימונים והשתלמויות מפקדים. קדמו להחלטה זו דיונים רבים ונוקבים בהם לקח חלק שר הביטחון, דוד בן גוריון שהפעיל את מלוא השפעתו למינויו של מפקד חטיבה שלא מקרב הפלמ"ח. בחודשים הראשונים בתפקידו, נשען נחום שריג על מערך לוגיסטי של גופים אזרחיים [שהיו מסונפים להסתדרות הכללית]; "המשביר המרכזי", "סולל בונה", "קופת חולים", "מקורות" ושני הקואופרטיבים לתובלה.

למחרת הפלישה של הצבא המצרי ולאחר שקיבוץ ניר-עם ספג הפגזה ארטילרית, עברה מפקדת החטיבה לקיבוץ דורות. גם שם נפגעה מפקדת החטיבה מהפצצה של מטוסים מצריים (הצריף בו אוחסנו המפות והתצ"א עלה באש). לאחר זמן קצר, עברה מפקדת החטיבה לקיבוץ רוחמה. קציני המטה של החטיבה היו: עודד מסר, קצין המבצעים. דוד ניב ("ביבי") קצין המודיעין. לחטיבה היו 4 גדודים; הגדוד השני והגדוד השמיני שהיו גדודים 'מרחביים' ושני גדודי עתודה חטיבתית; הגדוד השביעי שהיה גדוד חי"ר והגדוד התשיעי שהיה גדוד פשיטה ממונע. גבול הגזרות בין חטיבת "גבעתי" וחטיבת הנגב היה ציר הכביש מג'דל-פלוג'ה-חברון (אשקלון-צומת פלוגות-חברון). חטיבת "גבעתי" מצפון לציר הכביש וחטיבת הנגב מדרומו. רבים מהמבצעים והפעילויות עד להפוגה השנייה, היו משותפים לשתי החטיבות: מבצע "פלשת", מבצע "אנ- פר", מבצע "מוות לפולש" ומבצע ג.י.ס. [1 ו-2]. לאחר 6 חודשי לחימה שדילדלה את שורות הגדודים והתישה את הלוחמים, קיבלה חטיבת "יפתח", בסוף חודש אוגוסט 1948, את האחריות למרחב הנגב וחטיבת הנגב יצאה למנוחה והתארגנות מחדש לקראת המבצעים העתידיים. עד לערב מבצע "יואב" במחצית חודש אוקטובר 1948, שהתה החטיבה במחנה באר-יעקב. הגדוד השני הועבר לחטיבת יפתח. יתר שלושת הגדודים קלטו כוח-אדם חדש, בעיקרו מקרב מגויסי חו"ל [גח"ל]. נשק מסייע נקלט בחטיבה, כלי רכב שוקמו ונוספו ליחידות והגדודים הפעילו תוכניות אימון והשתלמויות.

במבצע "יואב" עמדו לרשות מטה חזית דרום 5 חטיבות. בשלבו הראשון של המבצע ביצעה חטיבת הנגב פעילויות שמטרתן, הטרדת הצבא המצרי ושיבוש עורקי התחבורה בגזרה המערבית. אחד מגדודי החטיבה השתתף בהתקפה על הכפר עיראק-אל מנשייה ובהמשך תקפו וכבשו גדודי החטיבה את באר-שבע [מבצע "משה"]. לאחר הכיבוש, עברה החטיבה, על 3 גדודיה, לבאר שבע ועסקה במשימות הגנה על הגזרה המזרחית של מרחב הנגב. עוזי נרקיס החליף את חיים בר-לב בתפקיד קצין המבצעים החטיבתי. בחודש נובמבר 1948, חודש הקשר היבשתי עם סדום על ידי כוחות של חטיבת הנגב [מבצע "לוט"]. במרוצת חודש דצמבר, לקראת מבצע "חורב" ביצעו יחידות של החטיבה סיורים ממונעים ורגליים, טיסות סיור ותצפיות בשטחי המדינה [בגזרה המזרחית] שנותרו בשליטת הצבא המצרי. בשלב הראשון של מבצע "חורב" תקפו וכבשו כוחות של חטיבת הנגב, את שורת המשלטים השולטים על ציר הכביש ביר עסלוג' (צומת משאבים) - עוג'ה-אל חפיר (ניצנה). בהמשך המבצע, חדרה החטיבה לחצי- האי סיני והגיעה עד לאבו-עגילה. ההחלטה על פינויו של חצי- האי סיני הייתה מדינית. חטיבת הנגב פינתה את כוחותיה לגבול ישראל ב- 3 לינואר 1949. החטיבה ויחידותיה חזרו לבאר שבע. בד בבד עם הנסיגה מחצי-האי סיני, נערך מטה חזית דרום לכיבוש רפיח וניתוקה של רצועת עזה מצפון סיני. חטיבת הנגב שותפה בתוכנית, לצדן של חטיבת הראל, חטיבת "גולני" וחטיבה 8, בפועל, רק הגדוד התשיעי בלחימה. ב-10 בינואר חזר הגדוד לבאר שבע. החל מתחילת חודש פברואר 1949, החלו מחלקות המודיעין והסיור של חטיבת הנגב בבדיקת ההיתכנות של תפיסת אום- רשרש (אילת). חודש ימים לאחר מכן, יצאה חטיבת הנגב למבצע "עובדה". לאחר מבצע "עובדה" עברה מפקדת החטיבה למחנה בגדרה. בחודש מאי 1949 נערך מסדר חגיגי של החטיבה לציון סיומה של מלחמת העצמאות.

על האנדרטה

חטיבת הנגב, חטיבה 12, הוקמה בראשית 1948 ובבסיסה שלושה גדודים של הפלמ"ח. אחרי כיבוש משלטי חוליקאת (מצפון לשדרות של ימינו) ובלימת הצבא המצרי בגשר עד הלום עסקו אנשיה בהגנת קווי האספקה שנותרו לנגב הנצור. באוקטובר 1948 השתתפו במבצע "יואב", פריצת הדרך לנגב וכיבוש באר שבע, ובהמשך במבצע "חורב" בו צה"ל הגיע לעזה ולסיני ובמבצע "עובדה" בו הגיעו לאילת.בתום מלחמת העצמאות הייתה החטיבה לחטיבת חי"ר מילואים.באנדרטה, הסמוכה לבאר שבע שאותה כבשה החטיבה, מונצחים 324 לוחמי החטיבה שנפלו במלחמת העצמאות.



תיאור האנדרטה האנדרטה משתרעת על שטח גדול וגבוה המשקיף מערבה אל באר שבע, סביבה גן לאומי. מורכבת מכמה מבני בטון חשוף אפור, במרכזה מגדל נקוב פגזים שגובהו כחמישים מטרים. סמוך למגדל תבליטי מפות והסברים על המבצעים העיקריים לשחרור הנגב, ניתן לעלות במגדל לתצפית הממחישה את הקרבות ואת קירבת מרכז הארץ לכאן. בכניסה לאנדרטה, על קיר שבהמשכו מתגבה וחובק את המשלט כולו, מופיעים שמה וסמלה לצד המילים: "עובר אורח, אתה בא בשערי מקדש מעט של אהבתנו לארץ הנגב". בהמשך דברי אהבה לנגב ולאחוות הלוחמים: "אנשים אלה יבואו הנה לפגוש את המרחב ואת סופות החול, את מדורת הסיירים בגיא וריח עדרים על בור המים, את צינור המים המנוקב, תמרות אבק השיירות בדרך חסומה, פריחת הרתמים, טעם של מנות ברזל... חגור החותך בבשר, שפתיים מלוחות צמא. שם נערה על חול. שם חבר חרות באבן. את הרעות ואת הנעורים."עוד בשטח האנדרטה:אוהל בטון המתרומם מהקרקע, הלא הוא אוהל הפלמ"ח; המשלט - גומחת בטון עגולה שממנה מקשרות תעלות לחדרי נשק ותחמושת; הקיר הנטוי, שעליו חקוק יומן הקרבות בפלישה המצרית; אמת המים והבאר, המזכירות את את קו צינור המים שעליו הגנו הלוחמים בחירוף נפש; כיכר המבצעים במרכז האנדרטה, בה מתוארים מיקומי הכוחות ומהלך הקרבות; נחש מבותר, מבנה המסמל את האויב שהובס. המבנים נפרצים בנקבים עגולים ובחתכים ישרים היוצרים חלונות לנוף. על חלק מהקירות טביעות נעליים, כבאדמת המדבר.במרכז האנדרטה נמצאת כיפת הזיכרון, מבנה שעל קירותיו העגולים נכתבו שמות הנופלים לפי תקופות. המבנה חשוך, קרני שמש נכנסות דרך חורים וחריץ החוצה את הכיפה ומלטפות את שמות הנופלים. כאשר צועדים במבנה הכיפה נשמע הדהוד צעדים מהקירות, דימוי לצעדי החיילים.על קיר כיפת הזיכרון סמל הפלמ"ח והפסוק: "אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו" (מלכים ב' י"ג, י"ד).

הקמת האנדרטה ההנצחה ביוזמת יוצאי החטיבה. בוצעה בשנת 1968 ע"י דני קרוון.


36 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page