חטיבת אגרוף הברזל (חטיבה 514, חטיבה 200, חטיבה 205) היא חטיבת שריון במילואים של צה"ל והיא חלק מאוגדת המילואים עוצבת המפץ השייכת לפיקוד הצפון. החטיבה הוקמה בשנת 1961 והייתה חטיבת המילואים הראשונה עם טנקי צנטוריון. החטיבה לקחה חלק בשלוש מלחמות: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. משנת 1998, משתמשת החטיבה בטנקי מרכבה.
גדודי החטיבה: גדוד 9212 (94), גדוד 9206 (61), גדוד 9215 (125), וגדוד הנדסה 7086 (751).
היסטוריה הקמת החטיבה
החטיבה הוקמה בשנת 1961 על ידי ישכה שדמי, והייתה חטיבת המילואים הראשונה עם טנקי צנטוריון. החטיבה קלטה את בוגרי גדוד 82, שהיה גדוד הצנטוריונים הסדיר בצה"ל.
מלחמת ששת הימים
במלחמה זו הייתה חטיבה 200, בפיקודו של מייסדה, אל"ם יששכר שדמי, חלק מאוגדה 31. היא כללה שני גדודי טנקי שוט (גדוד 94 בפיקוד סא"ל אברהם ברעם וגדוד 125 בפיקוד סא"ל אהרן פלד) וגדוד חרמ"ש 61 בפיקוד יהודה ירושלמי. בנוסף, כללה החטיבה פלוגת סיור ויחידות תומכות לחימה. קצין האג"ם היה רס"ן אביגדור (יאנוש) בן גל.
במהלך המלחמה הייתה החטיבה חלק מאוגדה 31, בפיקודו של אברהם יפה, שהייתה מסופחת לפיקוד הדרום. תפקיד האוגדה היה לתקוע טריז בין הדיוויזיות המצריות שהגנו על ציר ניצנה-אבו עגילה-ג'בל ליבני. במלחמה זו כללה אוגדה 31 רק שתי חטיבות: חטיבה 200 וחטיבה 520. חטיבה 520 הועברה לעתודת המטה הכללי וכך נותרה חטיבה 200 היחידה לביצוע המשימה.
ביום הראשון למלחמה הבקיעה החטיבה את שדות המוקשים וחצתה את ואדי חרידין, הקשה למעבר. ביום השני למלחמה בשעות הערב ניהלה החטיבה קרב שריון בשריון עם חטיבת טנקים מצרית באזור ג'בל ליבני.
בימים הבאים נשלחה החטיבה לחסום את מעברי המיתלה והגידי בפני הכוחות המצרים הנסוגים, כוחות החטיבה ביצעו זאת בהצלחה והגיעו ביום הרביעי לתעלה.
מלחמת יום הכיפורים אנדרטה לזכר חללי גדוד 61 במלחמת יום הכיפורים, על ציר המפלים (כביש 808) ברמת הגולן.
החטיבה, שמספרה היה כעת 205, בפיקודו של יוסי פלד גויסה כחלק מכוחות אוגדה 146 השייכים לפיקוד המרכז. החטיבה כללה שלושה גדודי טנקי שוט עם מנועי בנזין: גדוד 94 בפיקוד סא"ל גיא יעקובזון, גדוד 125 בפיקוד סא"ל טוביה תורן, (לאחר נפילתו של תורן החליפו סא"ל דוד כספי), וגדוד 61 בפיקוד סא"ל משה מלר.
האוגדה, ואיתה חטיבה 205, הוכפפה לפיקוד הצפון, והחטיבה החלה בתנועה מהימ"ח במחנה עופר לרמת הגולן. גדוד 61 עלה על מובילים ושאר החטיבה נסעה על זחלים לרמת הגולן. ברמת הגולן עבר גדוד 61 לחטיבת קרייתי והחטיבה קיבלה את גדס"ר 288 בפיקוד סא"ל צביקה דהב.
החטיבה השתתפה בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד הישראלית, נלחמה בכוחות הסוריים שכבשו את דרום רמת הגולן וכבשה מחדש את כל השטח שנפל לידי הסורים בשני ימי הלחימה הראשונים. ב-12 באוקטובר הועברה החטיבה לפיקוד אוגדה 210 והשתתפה בקרבות נגד הכוחות העיראקיים במובלעת הסורית.
ב-29 באוקטובר 1973 נשלחה החטיבה לדרום והופקדה על שמירת הגשרים בתעלת סואץ מהצד הישראלי כנגד ארמייה 2. החטיבה הייתה הכוח הישראלי האחרון שפינה את תעלת סואץ באפריל 1974 כאשר פלוגה ג' של גדוד 94 מסרה את אזור גזרת התעלה לכוחות האו"ם במסגרת הסדר הפרדת הכוחות.
מלחמת לבנון
החטיבה, שמספרה שונה ל-514, בפיקודו של אל"ם יורם אלדר, כללה 3 גדודי טנקי שוט - גדוד אחד בפיקוד סא"ל מנחם לוי, גדוד שני בפיקוד סא"ל אורי קפלן, וגדוד שלישי בפיקוד סא"ל דוד ליבנה. החטיבה מופחתת בגדוד אחד, שימשה כעתודה גייסית ונעה ב"ציר ההר". החטיבה הוכנסה לקרב כחלק מ"כוח יוסי" מול הכוחות הסורים בבקעת הלבנון. גדוד השריון הנוסף הופעל לצד אוגדת סקל בציר ואדי שבעא.
החטיבה במאה ה-21
החטיבה עברה הסבה בשנת 1998 לטנקי מרכבה, ומשתייכת כיום לאוגדת המפץ. בשנת 2011 שונה מספר החטיבה שוב ל-205, בהתאם למספרה ההיסטורי ממלחמת יום הכיפורים.
בשנת 2015 קיבל גדוד 9206 של החטיבה (לשעבר גדוד 61) תעודת הוקרה כיחידה מצטיינת.[1] בשנת 2019 קיבל גדוד 9215 (לשעבר גדוד 125) תעודת הוקרה כיחידת מילואים מצטיינת.[2]
