יום שבת בבוקר נוסעים לנקודת המפגש בכניסה לשמורת גבעות גד ליד מושב אמציה כל הרכבים מגיעים תדריך קצר מחלקים מכשירי קשר ויוצאים בשביל שמטפס לגבעה הגבוהה ביותר באזור עליה ניצב קבר שייח עלי מבנה מרשים בן 4 חדרים ולידו מספר מערות שכנראה שימשו למגורים יורדים מהרכבים לתצפית על מישור החוף שפרוש לפנינו, הראות לא משהו אבל עדיין ניתן לראות את הארובות של אשקלון.
עולים חזרה לרכבים וממשיכים בשבילים היפים של גבעות גד לכיוון חירבת לויה, לשמחתנו המקום ריק מאנשים ומאפשר לנו לסייר במערות הפעמון ושרידי בית הכנסת העתיק שרצפת הפסיפס שלו השתמרה בצורה מושלמת. ממשיכים לכיוון דרך הפטרולים הישנה שעוברת במקביל לחומה שמפרידה בין חבל לכיש לכפרים שנמצאים בדרום הר חברון, נעים צפונה ומגיעים לחורבת ברק, מיקום המערה קצת בעייתי, עולים ברגל לחפש, את המערה הגדולה לא מצאנו אבל יש שם מערכת מנהרות מרשימה שלחלק נכנסנו.
שעת צהריים אנחנו ממשיכים בנחל מרשה לכיוון הוילה המפוארת של משפחת אל-עזי. בתקופת מלחמת העצמאות ישבה בוילה מפקדה מצרית ובהמשך נוהלו במקום השיחות בין ישראל למצרים לפתרון בעיית כיס פלוג'ה. אחד המשתתפים בשיחות הפסקת האש היה קצין צעיר בשם ג'אמל עבד אל נאצר.
מסיימים את הארוחה וממשיכים במגמה צפונה בדרכים המדהימות של פארק קנדה לכיוון מצפה משואה
בדרך מצפים לנו כמה מעברים טכניים לא קשים שקצת מעלים את האדרנלין ומותחים קפיצים
מגיעים למצפה משואה המרשים בפארק בריטניה, מגדל תצפית מתנשא לגובה של 8 מטרים מעל הקרקע ו-364 מטרים מעל פני הים את המצפה בנתה הקרן הקיימת לישראל.
פה כבר כולם עייפים, קפה אחרון לפני שמתפזרים עם חיוך גדול וטעם של עוד
