מסע ספונטני בצפון

יום אחד איילת העלתה רעיון, בוא ניסע לצפון, עד פה שום דבר מיוחד

לאן נוסעים? לא יודעת נחליט תוך כדי תנועה, פה זה כבר מתחיל להיות מעניין. מה התוכנית? בגדול ניסע ונחליט בדרך לאן ולכמה זמן.

כמה סימבולי שהנקודה הראשונה שעוצרים - הפסל של אלכסנדר זיד שהיה חלק מטיול השטח הראשון שלנו.

ממשיכים צפונה לאלוני אבא ובית לחם הגלילית הציוריות עם המבנים הטמפלרים המדהימים והרחובות הציוריים, קצת צילומים וממשיכים לכיוון צמח.

עצירה להצטיידות של הרגע האחרון ומתחילים לחשוב על מקום לישון,

בסוף הלכנו על האופציה היותר בורגנית, אוהל בחוף כורסי החוף כמעט ריק, תפסנו פינה נחמדה תחת מתחת לעץ גדול, פותחים אוהל ומתארגנים לארוחת ערב

החלטנו הפעם לא להסתבך עם מנגל פחמים והבאנו את המנגל גז שמשרת אותנו נאמנה כבר כמה שנים רק שהפעם הוא החליט לשבוק חיים, טוב נו כמה טוב שתמיד יש גם גזיה או 2 ומחבת, יצא טעים.

בבוקר מחליטים לראות את הנקודה הראשונה בשביל אלי כהן כהכנה לטיול בסוף החודש. עוצרים לקנות מנגל ופחמים, ארוחת בוקר בארומה למרות שהמקרר מלא בכל טוב.

ויוצאים לכיוון חמת גדר, מגיעים לנקודה, סלע עליו חריטה של אשכול ענבים הנישא בידי שני אנשים המזכיר את המרגלים והסבר על המבנה הסמוך שבנוי מאבני בזלת ששימש כמלון שבו התארח אלי כהן בביקורו בעיר אל חמה הסורית, שמו של המלון “מרפא אל חמה”. לצערי המקום מוזנח, המבנה והסלע נמצאים מאחורי גדר ולא נגישים, די מבאס. אגב המבנה נראה מדהים מבחוץ הייתי שמח לראות מבפנים

מתחילים לעלות לרמת הגולן, קצת תצפיות על הכינרת, עצירה בכפר האומנים הציורי והשומם של אניעם ובתל סאקי בו נערך במלחמת יום הכיפורים קרב בין כוחות חי"ר ושריון של צה"ל לבין צבא סוריה.

מחליטים לנסוע לעין כנף בסמוך למושב כנף הבריכות עם המים הזורמים והספסלים תחת העצים מקום מושלם לארוחת צהרים קלה ואוליבר שהחליט שהוא צריך לבדוק את המים במקום ועשה טבילה ראשונה

עצירה קצרה לקפה בחוות הלבנדר AZIZO וכמה צילומים של פריחת הלבנדר

טוב מסע מסע אבל צריך גם לעבוד, יש לנו 2 נקודות לבדיקה לקראת המסע של שבועות והתכנון לישון באחת החושות על הירדן ההררי

מגיעים לעין צנובר, ווואווו..... בריכה גדולה מדהימה ביופייה מים צלולים מתחת לעצי אקליפטוס והמון דגים וחבורה של חיילים מהבסיס הסמוך שבאו לסיים את היום בטבילה במים הצוננים,

המקום כל כך פסטורלי שאפשר להישאר שם עוד ועוד

בצער רב עוזבים את הפינה הקסומה ונוסעים לכיוון שביל הירדן ההררי, הפתעה נעימה כמעט אין אנשים, על מחנות הקראוונים שהיו תושבים די קבועים באזור אסרו את השהייה שם כך שנשארו מעט רכבים עם אוהלים מפוזרים בין הזולות עם הירידה הנוחה למים חידוש נוסף על גדות הירדן, לא ניתן להבעיר אש על הקרקע רק במנגלים. באחת הנקודות המקסימות מצאנו מנגל גדול שהשאירו מטיילים שהפך למקום מצוין למדורה קטנה, קצת שכשוך במים הקפואים של הירדן ההררי, את האוהל לוקח 3 דקות לפתוח כך שלא ממהרים. פותחים את המנגל שקנינו באותו בוקר, מסתבר שההרכבה שלו יותר מסובכת מרהיט של איקאה אבל גם על זה מתגברים וסוף סוף אפשר להתפנות לארוחת ערב מפנקת ליד המדורה הקטנה ונהנים מעוד ערב בטבע.

מתעוררים לבוקר נוסף אחרי התארגנות וקפה של בוקר נוסעים לאורך שביל הירדן צפונה ועוצרים במפלים לארוחת בוקר עם קונצרט משגע של מים זורמים אוליבר נכנס לנחל לצינון של בוקר

ממשיכים צפונה לסכר הירדנון המקסים ושופע מים, הנסיעה על הכבישים הסוריים הישנים קופצניים אבל לא קשים לנסיעה, המקום ריק ואנחנו עוצרים להתרשם מהמקום הפסטורלי

ממשיכים לכיוון גן צפון לתדלוק וארוחת צהרים ומחליטים להמשיך לגלות את הזולות המדהימות לאורך הירדן, פינות חמד שבחלקם יש כניסה נוחה למים עם מדרגות שאנשים בנו.

שעות אחר הצהריים וצריכים להחליט איפה ישנים הלילה, באחת הזולות אנחנו מוצאים חצי חבית ששימשה מטיילים להבערת מדורה ותשמש גם אותנו. אוליבר יורד למים ומאשר את המקום ואנחנו מחליטים להתמקם

בנוהל הרגיל אוהל, מדורה, מנגל, ארוחת ערב מפנקת, הרבה שיחות וצחוקים.

בבוקר מתעוררים שוב לנוף המדהים של הירדן שזורם בעוצמה. את ארוחת הבוקר מחליטים לאכול בבית קפה חמוד שהכרנו מטיולים קודמים באזור, ביגה שנמצא במתחם ביג קרית שמונה .

הצטיידות בכמה מוצרים בסופר ועולים לכיוון כביש הצפון.

נסיעה בכביש הצפון הישן זו חוויה מעניינת, המון נקודות עצירה עם תצפיות לתוך לבנון ופינות חמד.

מגיעים לקירות המדברים במושב שתולה שנמצע ממש על הגדר, החומה נמצאת בסמוך למקום חטיפתם של אודי גולדווסר ז”ל ואלדד רגב ז”ל, אותה חטיפה שהחלה את מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.

אמני גרפיטי לקחו את חומת הטון המכוערת באורך של כ200 מטר ועיטרו אותה בציורי גרפיטי מקסימים וצבעוניים שמפיחים חיים בבטון.

בשלב הזה אנחנו כבר קצת עייפים, יש מחשבה לרדת לכיוון עמק המעיינות אבל מחליטים להשאיר משהו לפעם הבאה ולהתחיל להדרים לכיוון הבית.

ארבעה ימים של חופש אמיתי בלי שום דבר שמגביל בלי תכניות, היה מסע שהשאיר טעם של עוד כבר מתכננים את המסע הבא שכנראה יהיה בדרום

אלבום המסע יעלה בקרוב

בנויים למסעות כאלו? הצטרפו אלינו לשבילי מדבר אתר המסעות שלנו