יום חמישי מוקדם בבוקר אנחנו ברכב בנסיעה הארוכה לנאות סמדר לפגוש את החברים שמצטרפים אלינו למסע של שלושה ימים בערבה הדרומית והרי אילת. עצירה במצפה רמון לתדלוק ומגיעים לפונדק נאות סמדר. התכנון הראשוני היה לנסוע בנחל יעלון אבל לא קיבלנו אישור מהצבא לנסוע בשטח אש ולכן החלטנו לחתוך את הקטע של הנחל ולהיכנס ישר לתצפית הר עיט הפעם טיול בוטיק, 6 רכבים.
הכרות קצרה קצת על מה שמחכה לנו במסלול ויוצאים לדרך, נסיעה קצרה על הכביש ונכנסים לשטח לכיוון התצפית המדהימה של הר עיט, האובך מאפשר לנו ראות חלקית אבל המצוקים מרשימים, מרחוק רואים את כביש הערבה ובאופק קו הרקיע המעורפל של הרי אדום
עולים לרכבים ויורדים לכיוון נחל איה
רוב הדרך מדובר בשבילים פשוטים עד שנתקלים במדרגה הראשונה, לא מדרגה קשה אבל אחד הרכבים מתקשה. ניסיון נוסף ואנחנו מבחינים שהגלגלים האחוריים לא דוחפים, בדיקה קצרה מסתבר שהרכב תקול ואין 4X4. שולפים את הכננת, משיכה והרכב עולה את המדרגה הסוררת. עכשיו מה עושים? אני מחליט להמשיך במסלול שברובו קליל עד הכביש,
אחרי ארוחת בוקר בחולות כסוי יוצאים לכביש, הרכב התקול נוסע לאילת למוסך לבדוק האם ניתן להמשיך. אנחנו ממשיכים לכיוון מעלה שחרות.
בקצה המעלה תצפית על הערבה , האובך עדיין מלווה אותנו. מתחילים לרדת, המדרגה העליונה עוברת בקלות וממשיכים למטה כשהנופים המדהימים של הערבה מלווים אותנו
מעלה שחרות מציב כמה אתגרי נהיגה ומצריך נהיגה מדויקת ובמספר נקודות יש צורך לכוון את הרכבים
באחד הקטעים התלולים של המעלה, פנצ'ר לאחד הרכבים. בדיקה מהירה ואני מזהה קרע בצמיג קדמי,
הרכב בזווית שלא מאפשרת החלפת גלגל, שולפים ערכת תולעים ו"תופרים" את הצמיג רק בכדי להוריד את הרכב למקום ישר יותר. התיקון מחזיק ומאפשר לנו להוריד את הרכב עד הכביש.
לתחנת הדלק של יוטבתה. עוצרים למלא אוויר, מסיימים ומתפנים להחליף את הגלגל התקול, להפתעתנו בעל הרכב עם הגלגל התקול החליט לנסוע לאילת מבלי להחליף גלגל ומבלי ליידע אף אחד מהקבוצה, כמובן שהתיקון שהחזיק כאשר לחץ האוויר היה נמוך לא החזיק על הכביש וכקילומטר על הכביש הצמיג התפוצץ.
מגיעים לרכב התקול ואז מבינים את הבעיה, אין גלגל ספייר בגודל מלא ולא כלים להחלפת גלגל .
כמובן שהחברה מוציאים כלי עבודה ותוך כמה דקות הגלגל מוחלף והרכב נוסע לאילת לחפש פנצ'ריה
צמיג יש אבל ג'אנט לגלגל חלופי אין .
ביום השני מחכה לנו מסלול אתגרי, נחל עתק ובסופו מעלה סיירים,, הרכב ללא הגלגל החלופי לא יוכל להצטרף אלינו, לא לוקחים סיכון בנסיעה כזו ללא גלגל חלופי.
יוצאים לדרך, נסיעה על כביש 90 עד באר אורה ונכנסים לשטח
מתחילים בנופים המדהימים של נחל רחם ועולים לכיוון נחל עתק בכניסה לנחל עוצרים לארוחת בוקר תחת צל רחב של שיטה נדיבה, מזג האוויר נעים והשמש החורפית מלטפת, אבל חייבים להמשיך יש לנו עדיין דרך ארוכה.
ממשיכים לאורך נחל עתק שמציב לנו קצת אתגרי נהיגה אותם כל הנהגים עוברים ללא בעיות מיוחדות נחל עתק מציע לנו תצפיות מדהימות ונופי בראשית, למרות שעדיין אין מים בגבי עתק אנחנו מחליטים לעצור וללכת ברגל לגבים היפים.
מתחילים לעלות את מעלה סיירים, במספר נקודות צריך הכוונה אבל לא משהו שאנחנו לא יודעים לעשות בקצה המעלה עוצרים ליד האנדרטה לזכרו של יחיאל אמסלם שנפל ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, האנדרטה ניצבת במרומי המעלה מול נוף מטורף לערבה ולמפל של נחל עתק.
ממשיכים לאורך הנחל שמביא אותנו ללא אתגרים מיוחדים לכביש 12 שמוביל אותנו חזרה לאילת, עדיין מוקדם אבל החברים רוצים זמן חופשי עד ארוחת הערב שמתוכננת לנו
אחרי התרעננות וקצת מנוחה נפגשים במסעדת כפות תמרים בקיבוץ אילות בכניסה הצפונית לאילת . אוכל טוב קצת יין ובעיקר מצב רוח טוב והולכים לישון מחר מחכה לנו יום ארוך
יום שבת, נפגשים בבוקר הרכבים עמוסים בכל הציוד ויוצאים חלק הדרומי של אילת
מתחילים בשבילים הנוחים של נחל שלמה, נכנסים לנחל רחבעם ועולים למרפסת צפרא תצפית על גבול מצרים וציר פילדלפי.
ממשיכים לאורך הנחל עד כביש 12, נכנסים לכיוון עין נטפים, עוצרים מעל המעיין, הנוף יפיפה, בגלל חוסר זמן מחליטים לא לרדת למטה וממשיכים בנסיעה.
בערוצו של נחל בוטם מוצאים עץ שיטה ענק שמארח אותנו לארוחת בוקר מזג האוויר עדיין אביך אבל נעים עם שמש חורפית מלטפת. עולים למצפה בוטם בדרך אנחנו רואים שחניון הלילה הפך מחניון שלט לחניון בנוי עם מתחמי אוהלים,
ממשיכים עד קצה המצוק המרשים מעל בקעת תמנעחוזרים לכביש ומחליטים בכל זאת לעשות את נחל יעלון, נסיעה על הכביש, עצירה בנאות סמדר כמובן שאי אפשר לוותר על גלידת היוגורט המפורסמת וממשיכים לכיוון נחל יעלון.
המסלול בנחל יעלון מתחיל ללא אטרקציות מיוחדות, אבל לאט לאט הופך להיות מעניין, הנסיעה בנחל נעימה המון עצים ועדרי צבאים שחוצים את השביל. לקראת סוף המסלול לא רחוק מקיבוץ יהל אנחנו נתקלים בשדה בולבוסים מדהים, עצירה לצילומים וקצת הסברים על היווצרות הבולבוסים וממשיכים לכיוון היציאה מהשטח
ליד הכניסה לקיבוץ עוצרים זה סוף המסלול נפרדים עם חיוך גדול וטעם של עוד איילת ואני מחליטים לבדוק את המרכז המסחרי הנטוש בכניסה ליהל מדובר על מרכז מסחרי ענק ויפה עם בריכות מים, חנויות ופינות ישיבה שעומד נטוש - עצוב סיור קצר וכמה תמונות ואנחנו חוזרים לאילת לעוד יומיים לחפש הטבות למחזיקי כרטיס המועדון אבל זה כבר בסיפור הבא
צילום: איילת אלדר