אחרי כמה טיולים בצפון הרגשנו את הצורך
בטעינת מצברים במדבר.
יומיים במצפה רמון אמורים לעשות את העבודה
נפגשים בבוקר בתחנת הדלק בגן לאומי עבדת קפה של בוקר תדרוך קצר ויוצאים לדרך
שלושה XV ארבעה פורסטרים גרנד ויטראה ישן וטריוס
נכנסים לשטח מול כלא נפחא לנחל נפחא נסיעה קלה ונעימה ממשיכים עם נחל נחש צמא עד לציר הנפט .
מאיפה השם נחש צמא אתם שואלים? מקור השם הוא מערבית - ואדי אל-חיה אל-עטשאנה - רוצה לומר, הוואדי יבש עד כדי כך שאפילו נחש צמא בו.
חוצים את השביל ומתחילים לרדת למאגורות הצינים הלא הם מאגורות נחש צמא
ירידה קצרה עם קטע טכני קצר שמצריך קצת כיוונים אבל לא משהוא קשה מדי
יורדים למדף הסלע מול הנוף עוצר הנשימה לבקעת צין
והן מולנו, שתי מנהרות מסתוריות החפורות בסלע הגיר של מצוק הצינים.
יש המון תאוריות למה יועדו המנהרות, התאוריות נעות בין אחסון נפט לחרום, אחסון האורניום של מבצע פלומבט, מקלט אטומי לראשי המדינה ועוד ככל שהדמיון מפליג אחת התאוריות היא שהמנהרות הן חלק מפרויקט סודי של חברת קצא”א שהיא חברה בבעלות משותפת של ממשלת ישראל וממשלת אירן (כן לא טעות) חברה שדוחותיה חסויים
נכנסים למערות, סוף סוף שימוש הגיוני במסכות הקורונה, הליכה באדמת הפודרה של המנהרות מעלה אבק והמסכות מתגלות כיעילות יוצאים ופותחים שולחנות כיסאות אוכל וכמובן קפה מול הנוף המטורף
העלייה חזרה עוברת ללא אירועים מיוחדים, חוזרים לציר הנפט ונעים איתו דרומה
את מעלה שרב אנחנו מחליטים לא לנסות ונוסעים במעקף, קצת הצלבות וכולם עולים כמו גדולים
מגיעים לחניון לילה נחל חווה עליון ומשם אנחנו חותכים לכיוון מערב חזרה לנחל נפחא ודרך נחל עקב יוצאים לכיווון בור הקצינים שנמצא סמוך לכביש 40 צומת הרוחות
עולים לכביש להקפצה קצרה ומגיעים לחאן חוות נועם במדבר, קבלת פנים חמה של משפחת הררי המדהימים ואנחנו מתארגנים לערב קריר בחווה
עד שכולם מתארגנים אנחנו מחממים מרק שהוכן בעוד מועד ומחמם את כולם
יושבים במעגל הכרות כל אחד מספר קצת על עצמו עם הרבה צחוק ומצב רוח מרומם. מתארגנים עם מנגלים לארוחת ערב ושיחה כיפית סביב המדורה
בוקר, הגשם שירד בלילה קצת משבש את התכניות, מעלה נוח שתכננתי לרדת לא מתאים לירידה בגשם מחליטים לשנות מסלול בוחרים לנסוע לאורך מצוק הצינים לנחל לילי נחל מחמל וציר הנפט עד גבי חווה ולצאת דרך נחל נפחא אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד, מתחילים לנסוע לאורך המצוק עם מזג אוויר סגרירי אבל בלי גשם
המדבר צבוע בצבעים זועפים מדהימים ביופיים, והכי חשוב החברה נהנים. מגיעים למעלה מחמל נקודת ארוחת הבוקר המתוכננת אבל גשם שמתחיל לרדת שוב משבש את התכניות, רמז, לא בפעם האחרונה היום.
אוכלים משהו קל ברכבים וממשיכים לאורך ציר הנפט צפונה לכיוון גבי חווה, הגשם מתחזק וכך גם הספק שלי לגבי אפשרות לעלות את מעלה חווה או המעקף. מגיעים למעקף וכפי שחששתי, המעקף שבאדמה יבשה עביר לסובארו נראה רע והגשם מתחזק, בכל זאת עושה נסיון אחד ומבין שאין סיכוי. יורד אחורה בזהירות ומחליטים לחזור באותה דרך שהגענו
הגשם שלא מפסיק לרדת הופך את הדרך חזרה לשונה לחלוטין, בכל מקום זרימות עדינות של מים קצת שלוליות רדודות על ציר הנפט, לפני שעוזבים את הציר ומטפסים לכיוון נחל לילי רואים זרימות ומפלונים על קירות הסלע, עולים את המעלה הקצר בלי בעיות ונתקלים בזרימה ומפל קטן לצד השביל, איזה כיף הפסקה קטנה בגשם כדי שנוכל לגשת לראות את הזרימה של המים
ממשיכים בנחל לילי כאשר כל הזמן מלווים אותנו מים זורמים, עוד כמה עצירות ליד גבים שלפני 3 שעות היו יבשים וכעת מלאים במים. עוזבים את הנחל חזרה למצוק הצינים
הצבעים הופכים לקודרים יותר ויותר והענן השחור מעל מצפה רמון לא מבשר טובות, עוצרים לתצפית קצרה וצילומים וחוזרים לרכבים חזרה לכיוון מצפה. ביציאה מגן הפסלים נפרדים לפני שהטפטוף ייהפך למבול, מסתבר שהחזרה על אותה דרך עם כל הזרימות והגבים היה משהו שאנשים לא ישכחו .
