כבר בתחילת השבוע התחילו תחזיות של מזג אוויר סוער בסוף השבוע מתחילים לעקוב אחרי המודלים השונים של מזג האוויר והמשקעים, נו כמו בכל שנה יש פערים עצומים בין המודלים לבית התחזית בטלוויזיה.
איילת ואני מתוכננים לישון באזור לילה לפני ויוצאים ביום שישי לכיוון עין גדי. גשם קל מלווה אותנו רוב הדרך לירושלים אבל לא נראה רציני. בירידה לכיוון צומת הלידו כבר שמשי ונעים, עוצרים לקפה ורואים בטלגרם של הקבוצה דיווח על שטפון ראשון בקומראן, מסיימים את הקפה ונוסעים לראות את השיטפון, עד שהגענו כ10 דקות אחרי, הזרם נחלש אבל המפל העליון עדיין זורם, מחזה מדהים.
ממשיכים דרומה ושוב מתחיל גשם אפילו די חזק שמסתיים אחרי כ-2 ק"מ, שבר ענן שהחליט לשטוף לנו את הרכב מאבק הקיץ ומנע ממני להעלות רחפן לכמה צילומים.
בוקר, השמים מחייכים, בכחול עם כמה עננים ידידותיים ולא מאיימים. מגיעים לחניון הלילה במצוקי דרגות עד שהחברה מגיעים, מכינים תה בדואי. קצת שיחות הכרות וסיפורי טיולים על תה חם עד שכולם מגיעים.
חלוקת מכשירי קשר, תדרוך על המסלול ויוצאים לדרך. מסתבר שאנחנו לא היחידים שמטיילים באזור, כייף לראות עוד ועוד קבוצות נכנסות לשטח ומתפזרות במסלולים השונים.
מצפה לנו מסלול ארוך עם קצב נסיעה די איטי ולא מעט מכשולים טכניים
מעבר נחל דרגה עובר בקלות, כך שהמכשול הרציני הראשון הוא מדרגת תקוע, המדרגה במצב הרגיל שלה אין הפתעות, קצת תיקון עבודות מע"צ ומתחילים לרדת עם הכוונה וכולם למטה.
ממשיכים במגמה דרומה, השמש שמבצבצת בין העננים צובעת את המדבר בצבעי חורף,.
על הגדה של נחל חצצון מחכה לנו עץ שיטה ענק עם צל ענק, עוצרים לארוחת בוקר וקפה, מתחממים בשמש המדברית הנעימה ונהנים מרוגע שמשרה המדבר. חייבים להמשיך ויוצאים חזרה לשביל הארוך שלוקח אותנו לכיוון רוג'ום א-נקה אחת משש תחנות משמר הגבול הדרום מזרחי של יהודה בתקופה הירדנית.
בדרך מגיעה מולנו שיירה של רכבים שעוצרים במקום שהשביל רחב כדי שכולנו נוכל לעבור
מגיעים אל השיירה, הפתעה נעימה, סמי אביבי האיש והאגדה, מנהל ומוביל קבוצת מטיילים על 4 וחבר יקר מוביל את הקבוצה. מפגש כייפי באמצע המדבר, חיבוקים דיבורים כמה תמונות וממשיכים לא לפני שאני בודק עם סמי האם יש מקומות שיש מים לאורך המסלול, עדיין לא הכל עדיין יבש. מתחילים לנסוע ואחד האחרונים בשיירה מדווח על ירידת אוויר, עוד לפני שאני מספיק להסתובב אומרים לי להישאר שסמי והקבוצה שלו מטפלים בעניין, לא מוצאים תקר מנפחים אוויר וממשיכים
באזור מאגורת א שוקף אנחנו פוגשים עדר ענק של גמלים שמסתובבים בשטח ומדי פעם חוצים את השביל.
קצת לפני שמתחילים לטפס לכיוון רוג'ום א-נקה, קריאה בקשר כנראה שהצמיג אכן היה עם תקר ויורד אוויר, עוצרים, מחליטים להחליף גלגל, שוב תודה לאל על העקשנות שלי לגלג ספייר בגודל מלא.
תחנת המשטרה יושבת בראש פסגה גבוהה, מעלה דרדרתי עם כמה בורות ואת כל אילו הסובארואים צולחים בגבורה.
עוד לפני שנכנסים למבנה המרשים עומדים על המצוק מתפעלים מהנוף הפנורמי שמשקיף על כל מדבר יהודה, במבט לצפון רואים למרות שהראות לא במיטבה את תקוע, בית לחם ואפילו את המבואות המזרחיים של ירושלים.
נכנסים למבנה המשטרה, רחבה מרכזית משני צדדיה אורוות לסוסים והגמלים שהיו הרכב העיקרי של שוטרי הגבול הירדנים ומספר חדרים בחלקם חרכי ירי שנועדו להגנה מפני פולשים.
באחד החדרים אנו מוצאים על הקיר חלק משיר אותו כתב מאיר הרציון לזכרה של אחותו שושנה
השעה כבר מאוחרת והמסלול עדיין ארוך, עולים על הרכבים ונוסעים לאורך המצוק לקצה העליון של מעלה שושנה, מעלה טכני ומאתגר עם בורות, הצלבות, פודרה, סלעים ודרדרת הכל מכל, איך אומרים בפרסומת, למה מגיע לנו כל הטוב הזה.
לקראת סוף הירידה קריאה בקשר, פנצ'ר נוסף, למזלנו במקום שאפשר להחליף, פה אין ספק קרע בדופן הצמיג המקורי. יש סיכוי שבצמיג 50/50 זה לא היה קורה. החלפה מהירה של הגלגל וממשיכים לרדת לנחל ערוגות.
במפגש עם הנחל אנחנו יורדים מהרכבים והולכים ללוח הנצחה לזכר שושנה הר ציון ועודד וויגמייסטר שטיילו בנחל ערוגות ונהרגו בקרב יריות עם בדואים במקום מספרים את הסיפור על הרצח ופעולת הנקמה של מאיר הר ציון אחיה של שושנה.
השמש מתחילה לרדת ואני רואה שסיום המסלול עדיין רחוק, בדיקת אופציות ונראה שהאופציה של המסלול המתוכנן תהיה הטובה ביותר להוציא אותנו מהשטח באור יום, בחירה שמתבררת כמוצלחת שביל לבן אנחנו מגבירים מהירות, למרות שכבר מאוחר מאוד אני לא מוותר על עליה לאום דרג' עוד אחת מתחנות משמר הגבול הירדני, המבנה פחות מרשים אבל הנוף מטורף, צבעי השקיעה צובעים את המדבר בכל רגע בצבעים אחרים.
חוזרים למטה אל השביל שמוביל אותנו דרך מחנה צהל הנטוש באום דרג' למושב כרמל בואכה כביש 60 ביציאה לכביש מקבל את פנינו מופע ברקים שמאיר את השמים ומלווה אותנו עד אחרי מחסום מיתר שם אנחנו עוצרים בצד הדרך להיפרד. עייפים, מותשים ועם חיוך גדול
